אומן
Hebrew edit
Etymology 1 edit
Borrowed from Aramaic אוּמָּנָא (ʾūmmānā, “artist, artisan, craftsman”) (Classical Syriac ܐܽܘܡܳܢܳܐ), from Akkadian 𒌝𒈪𒀀 (UM.MI.A /ʾummānu/, “expert, artisan, artist, craftsman, foreman”).[1][2][3]
Noun edit
Derived terms edit
- אָמָּנוּת (omanút)
Noun edit
Derived terms edit
- אומנות / אֻמָּנוּת (umanút)
Etymology 2 edit
| Root |
|---|
| א־מ־ן (ʾ-m-n) |
Verb edit
אומן / אֻמַּן • ('umán) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart אימן / אִמֵּן)
Conjugation edit
Conjugation of אומן / אֻמַּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | אומנתי / אֻמַּנְתִּי | אומנו / אֻמַּנּוּ | ||
| second | אומנת / אֻמַּנְתָּ | אומנת / אֻמַּנְתְּ | אומנתם / אֻמַּנְתֶּם | אומנתן / אֻמַּנְתֶּן | |
| third | אומן / אֻמַּן | אומנה / אֻמְּנָה | אומנו / אֻמְּנוּ | ||
| present | מאומן / מְאֻמָּן | מאומנת / מְאֻמֶּנֶת | מאומנים / מְאֻמָּנִים | מאומנות / מְאֻמָּנוֹת | |
| future | first | אאומן / אֲאֻמַּן | נאומן / נְאֻמַּן | ||
| second | תאומן / תְּאֻמַּן | תאומני / תְּאֻמְּנִי | תאומנו / תְּאֻמְּנוּ | תאומנה / תְּאֻמַּנָּה1 | |
| third | יאומן / יְאֻמַּן | תאומן / תְּאֻמַּן | יאומנו / יְאֻמְּנוּ | תאומנה / תְּאֻמַּנָּה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
Verb edit
אוֹמֵן • (omén)
Adjective edit
אוֹמֵן • ('omén) (feminine אוֹמֶנֶת, masculine plural אוֹמְנִים, feminine plural אוֹמְנוֹת)
References edit
- ^ Fox, Michael V. (1996) “ʾAmon again”, in Journal of Biblical Literature, volume 115, number 4, , page 699
- ^ Kaufman, Stephen A. (1974) The Akkadian Influences on Aramaic (The Oriental Institute of the University of Chicago Assyriological Studies; 19)[1], Chicago and London: The University of Chicago Press, →ISBN, page 109
- ^ “ˀwmn”, in The Comprehensive Aramaic Lexicon Project, Cincinnati: Hebrew Union College, 1986–