אכזב

Hebrew

Etymology

Root
א־כ־ז־ב (ʾ-k-z-b)

From the root א־כ־ז־ב ('-k-z-b).

Verb

אִכְזֵב • (ikhzév) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart אוכזב / אֻכְזַב)

1. To disappoint: to be or cause a disappointment, or to cause a feeling of disappointment.

Conjugation

Conjugation of איכזב / אִכְזֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאַכְזֵב action noun: איכזוב / אִכְזוּב
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	איכזבתי / אִכְזַבְתִּי		איכזבנו / אִכְזַבְנוּ
	second	איכזבת / אִכְזַבְתָּ	איכזבת / אִכְזַבְתְּ	איכזבתם / אִכְזַבְתֶּם	איכזבתן / אִכְזַבְתֶּן
	third	איכזב / אִכְזֵב	איכזבה / אִכְזְבָה	איכזבו / אִכְזְבוּ
present		מְאַכְזֵב	מְאַכְזֶבֶת	מְאַכְזְבִים	מְאַכְזְבוֹת
future	first	אֲאַכְזֵב		נְאַכְזֵב
	second	תְּאַכְזֵב	תְּאַכְזְבִי	תְּאַכְזְבוּ	תְּאַכְזֵבְנָה1
	third	יְאַכְזֵב	תְּאַכְזֵב	יְאַכְזְבוּ	תְּאַכְזֵבְנָה1
imperative		אַכְזֵב	אַכְזְבִי	אַכְזְבוּ	אַכְזֵבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מאוכזב (m'ukhzáv)