ארז

Hebrew edit

אֹרֶז • (órez) m

Root
א־ר־ז (ʾ-r-z)

Not native to Israel and Judaea, so presumably borrowed before the vowel closure into Hebrew from Aramaic אַרְזָא / ܐܪܙܐ (ʾarzā, “cedar”).

עץ ארז

אֶרֶז • (érez) m (plural indefinite אֳרָזִים, singular construct אֶרֶז־, plural construct אַרְזֵי־) [pattern: קֶטֶל]

Declension table

	singular	plural
absolute	אֶרֶז	אֲרָזִים
absolute, Biblical verse-final form	אָרֶז	אֲרָזִים
construct	אֶרֶז	אַרְזֵי
definite	הָאֶרֶז	הָאֲרָזִים
Possessive forms	singular	plural
my	אַרְזִי	אֲרָזַי
your (masc. sing.)	אַרְזְךָ	אֲרָזֶיךָ
your (fem. sing.)	אַרְזֵךְ	אֲרָזַיִךְ
his	אַרְזוֹ	אֲרָזָיו
her	אַרְזָהּ	אֲרָזֶיהָ
our	אַרְזֵנוּ	אֲרָזֵינוּ
your (masc. pl.)	אַרְזְכֶם	אַרְזֵיכֶם
your (fem. pl.)	אַרְזְכֶן	אַרְזֵיכֶן
their (masc.)	אַרְזָם	אַרְזֵיהֶם
their (fem.)	אַרְזָן	אַרְזֵיהֶן

אֶרֶז • (érez) m [pattern: קֶטֶל]

Root
א־ר־ז (ʾ-r-z)

אָרַז • (aráz) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of אָרַז (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לארוז / לֶאֱרֹז action noun: אֲרִיזָה passive participle: אָרוּז
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	אָרַזְתִּי		אָרַזְנוּ
	second	אָרַזְתָּ	אָרַזְתְּ	אֲרַזְתֶּם¹	אֲרַזְתֶּן¹
	third	אָרַז	אָרְזָה	אָרְזוּ
present		אוֹרֵז	אוֹרֶזֶת	אוֹרְזִים	אוֹרְזוֹת
future	first	אארוז / אֶאֱרֹז		נארוז / נֶאֱרֹז
	second	תארוז / תֶּאֱרֹז	תֶּאֶרְזִי	תֶּאֶרְזוּ	תארוזנה / תֶּאֱרֹזְנָה²
	third	יארוז / יֶאֱרֹז	תארוז / תֶּאֱרֹז	יֶאֶרְזוּ	תארוזנה / תֶּאֱרֹזְנָה²
imperative		ארוז / אֱרֹז	אִרְזִי	אִרְזוּ	ארוזנה / אֱרֹזְנָה²
notes		Pronounced אָרַזְתֶּם and אָרַזְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.