Last modified on 29 September 2013, at 20:04

ביטוי

HebrewEdit

Alternative formsEdit

EtymologyEdit

Action noun of בִּטֵּא, from the root ב־ט־א (b-T-'). In sense 1, attested since the Mishnah; in other senses, not attested before the Enlightenment.

NounEdit

ביטוי \ בִּטּוּי (bitúim (plural indefinite form ביטויים \ בִּטּוּיִים, singular construct form ביטוי \ בִּטּוּי־, plural construct form ביטויי \ בִּטּוּיֵי־)

  1. A pronunciation, an accent.
    • Horayot 2:5:
      אין חייבין על שמיעת הקול, ועל ביטוי שפתיים, ועל טומאת מקדש וקודשיו. []
  2. An expression, an utterance.
  3. An expression, an idiom, a figure of speech.
  4. (mathematics) An expression, a mathematical or algebraic expression.

ReferencesEdit