דקר

Hebrew

Etymology 1

Root
ד־ק־ר (d-q-r)

Pronunciation

• Audio

  (file)

Noun

דַּקָּר • (dakar) m [pattern: קַטָּל]

1. A grouper: a fish of the genus Epinephelus.

Noun

דֶּקֶר • (deker) m [pattern: קֶטֶל]

1. pick (digging tool)
2. (military) probe, prodder
3. epee: a sword of a type used in fencing and for stabbing

Verb

דָּקַר • (dakár) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִדְקַר)

1. (transitive) To stab.
   • בעז בנאי, פריז בחורף

     אדם לא עשוי מצמר גפן, דוקר לו בלב, הוא מדמם

     (please add an English translation of this quotation)

   אחייניתי צעקה כשאמא גות'ל דוקרת את פלין.

   My niece screamed when Mother Gothel stabs Flynn.

Conjugation

Conjugation of דָּקַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדקור / לִדְקֹר action noun: דְּקִירָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּקַרְתִּי		דָּקַרְנוּ
	second	דָּקַרְתָּ	דָּקַרְתְּ	דְּקַרְתֶּם1	דְּקַרְתֶּן1
	third	דָּקַר	דָּקְרָה	דָּקְרוּ
present		דּוֹקֵר	דּוֹקֶרֶת	דּוֹקְרִים	דּוֹקְרוֹת
future	first	אדקור / אֶדְקֹר		נדקור / נִדְקֹר
	second	תדקור / תִּדְקֹר	תִּדְקְרִי	תִּדְקְרוּ	תדקורנה / תִּדְקֹרְנָה2
	third	ידקור / יִדְקֹר	תדקור / תִּדְקֹר	יִדְקְרוּ	תדקורנה / תִּדְקֹרְנָה2
imperative		דקור / דְּקֹר	דִּקְרִי	דִּקְרוּ	דקורנה / דְּקֹרְנָה2
notes		Pronounced דָּקַרְתֶּם and דָּקַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• דקירה (d'kirá)
• נדקר (nidkár)

Etymology 2

Proper noun

דָקָר • (dakar)

1. defective spelling of דקאר

Anagrams

• קדר, רקד