הביס
Hebrew edit
| Root |
|---|
| ב־ו־ס (b-w-s) |
Verb edit
הֵבִיס • (hevís) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּבַס)
Conjugation edit
Conjugation of הֵבִיס (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵבַסְתִּי | הֵבַסְנוּ | ||
| second | הֵבַסְתָּ | הֵבַסְתְּ | הֲבַסְתֶּם1 | הֲבַסְתֶּן1 | |
| third | הֵבִיס | הֵבִיסָה | הֵבִיסוּ | ||
| present | מֵבִיס | מְבִיסָה | מְבִיסִים | מְבִיסוֹת | |
| future | first | אָבִיס | נָבִיס | ||
| second | תָּבִיס | תָּבִיסִי | תָּבִיסוּ | תָּבֵסְנָה2 | |
| third | יָבִיס | תָּבִיס | יָבִיסוּ | תָּבֵסְנָה2 | |
| imperative | הָבֵס | הָבִיסִי | הָבִיסוּ | הָבֵסְנָה2 | |
| notes |
| ||||