הוריק

Hebrew

Root
י־ר־ק (y-r-q)

Verb

הוֹרִיק • (horík) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to make green, to green

Conjugation

Conjugation of הוֹרִיק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹרִיק action noun: הוֹרָקָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹרַקְתִּי		הוֹרַקְנוּ
	second	הוֹרַקְתָּ	הוֹרַקְתְּ	הוֹרַקְתֶּם	הוֹרַקְתֶּן
	third	הוֹרִיק	הוֹרִיקָה	הוֹרִיקוּ
present		מוֹרִיק	מוֹרִיקָה	מוֹרִיקִים	מוֹרִיקוֹת
future	first	אוֹרִיק		נוֹרִיק
	second	תּוֹרִיק	תּוֹרִיקִי	תּוֹרִיקוּ	תּוֹרֵקְנָה1
	third	יוֹרִיק	תּוֹרִיק	יוֹרִיקוּ	תּוֹרֵקְנָה1
imperative		הוֹרֵק	הוֹרִיקִי	הוֹרִיקוּ	הוֹרֵקְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הוריק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language