הפיץ

Hebrew

Root
פ־ו־ץ (p-w-ṣ)

Verb

הֵפִיץ • (hefítz) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to spread, scatter, distribute, disseminate

Conjugation

Conjugation of הֵפִיץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָפִיץ action noun: הֲפָצָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵפַצְתִּי		הֵפַצְנוּ
	second	הֵפַצְתָּ	הֵפַצְתְּ	הֲפַצְתֶּם1	הֲפַצְתֶּן1
	third	הֵפִיץ	הֵפִיצָה	הֵפִיצוּ
present		מֵפִיץ	מְפִיצָה	מְפִיצִים	מְפִיצוֹת
future	first	אָפִיץ		נָפִיץ
	second	תָּפִיץ	תָּפִיצִי	תָּפִיצוּ	תָּפֵצְנָה2
	third	יָפִיץ	תָּפִיץ	יָפִיצוּ	תָּפֵצְנָה2
imperative		הָפֵץ	הָפִיצִי	הָפִיצוּ	הָפֵצְנָה2
notes		Pronounced הֵפַצְתֶּם and הֵפַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.