התרחש

Hebrew

Root
ר־ח־שׁ (r-kh-sh)

Verb

הִתְרַחֵשׁ • (hitrakhésh) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. to occur, happen, take place
   • 2013 October 24, “ארה"ב: החלה הריסת בית הספר בניוטאון שבו התרחש הטבח” (arháv: hekhéla harisát beit haséfer binyútawn shebó hitrakhésh hatévakh, “U.S.: Demolition has begun of the school in Newtown where the massacre took place”), Ynet.

Conjugation

Conjugation of הִתְרַחֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרַחֵשׁ action noun: הִתְרַחֲשׁוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרַחַשְׁתִּי		הִתְרַחַשְׁנוּ
	second	הִתְרַחַשְׁתָּ	הִתְרַחַשְׁתְּ	הִתְרַחַשְׁתֶּם	הִתְרַחַשְׁתֶּן
	third	הִתְרַחֵשׁ	הִתְרַחֲשָׁה	הִתְרַחֲשׁוּ
present		מִתְרַחֵשׁ	מִתְרַחֶשֶׁת	מִתְרַחֲשִׁים	מִתְרַחֲשׁוֹת
future	first	אֶתְרַחֵשׁ		נִתְרַחֵשׁ
	second	תִּתְרַחֵשׁ	תִּתְרַחֲשִׁי	תִּתְרַחֲשׁוּ	תִּתְרַחֵשְׁנָה1
	third	יִתְרַחֵשׁ	תִּתְרַחֵשׁ	יִתְרַחֲשׁוּ	תִּתְרַחֵשְׁנָה1
imperative		הִתְרַחֵשׁ	הִתְרַחֲשִׁי	הִתְרַחֲשׁוּ	הִתְרַחֵשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.