חינידׄ

Arabic edit

חינידׄ • (ḥīnaʔiḏin)

Judeo-Arabic spelling of حِينَئِذٍ (ḥīnaʔiḏin, “then, at that time”)‎‎
- c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir‎^[1], Exodus 15:1:
  חינידׄ סבח מוסי ובנו אסראיל בהדׄא אלתסביח ללה וקאלו׃
  ḥīnaʔiḏin sabbaḥa mūsā wabanū ʔisrāʔīla bihāḏā t-tasbīḥi lillāhi waqālū.
  Thereupon praised Moses and the sons of Israel by this praise to God and said: