טיגן
Hebrew edit
| Root |
|---|
| ט־ג־ן (ṭ-g-n) |
Alternative forms edit
- טִגֵּן (defective spelling)
Etymology edit
From Ancient Greek τάγηνον (tágēnon).
Verb edit
טיגן / טִגֵּן • (tigén) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart טוגן / טֻגַּן)
- (transitive) To fry: to cook (food) in hot fat.
Conjugation edit
Conjugation of טיגן / טִגֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | טיגנתי / טִגַּנְתִּי | טיגנו / טִגַּנּוּ | ||
| second | טיגנת / טִגַּנְתָּ | טיגנת / טִגַּנְתְּ | טיגנתם / טִגַּנְתֶּם | טיגנתן / טִגַּנְתֶּן | |
| third | טיגן / טִגֵּן | טיגנה / טִגְּנָה | טיגנו / טִגְּנוּ | ||
| present | מְטַגֵּן | מְטַגֶּנֶת | מְטַגְּנִים | מְטַגְּנוֹת | |
| future | first | אֲטַגֵּן | נְטַגֵּן | ||
| second | תְּטַגֵּן | תְּטַגְּנִי | תְּטַגְּנוּ | תְּטַגֵּנָּה1 | |
| third | יְטַגֵּן | תְּטַגֵּן | יְטַגְּנוּ | תְּטַגֵּנָּה1 | |
| imperative | טַגֵּן | טַגְּנִי | טַגְּנוּ | טַגֵּנָּה1 | |
| notes |
| ||||
Derived terms edit
- היטגן / הִטַּגֵּן (hitagén), הִתְטַגֵּן (hitagén)
- טוגן / טֻגַּן (tugán)
- טוגן / טֻגָּן (tugán)
- טיגון / טִגּוּן (tigún)
- מטוגן / מְטֻגָּן (m'tugán)