מחק

Hebrew

Etymology

Root
מ־ח־ק (m-ḥ-q)

Cognate with Arabic مَحَقَ (maḥaqa).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew, noun mákhak) IPA^(key): /ˈmaχak/
• (Modern Israeli Hebrew, verb makhák) IPA^(key): /maˈχak/

• Audio

  (file)

Noun

מַחַק • (mákhak) m (plural indefinite מְחָקִים) [pattern: קֶטֶל]

1. an eraser (an item for erasing pencil markings.)

Verb

מָחַק • (makhák) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִמְחַק)

1. to erase

Conjugation

Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למחוק / לִמְחֹק action noun: מְחִיקָה passive participle: מָחוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָחַקְתִּי		מָחַקְנוּ
	second	מָחַקְתָּ	מָחַקְתְּ	מְחַקְתֶּם1	מְחַקְתֶּן1
	third	מָחַק	מָחֲקָה	מָחֲקוּ
present		מוֹחֵק	מוֹחֶקֶת	מוֹחֲקִים	מוֹחֲקוֹת
future	first	אֶמְחַק		נִמְחַק
	second	תִּמְחַק	תִּמְחֲקִי	תִּמְחֲקוּ	תִּמְחַקְנָה2
	third	יִמְחַק	תִּמְחַק	יִמְחֲקוּ	תִּמְחַקְנָה2
imperative		מְחַק	מַחֲקִי	מַחֲקוּ	מְחַקְנָה2
notes		Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of מָחַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למחוק / לִמְחֹק action noun: מְחִיקָה passive participle: מָחוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָחַקְתִּי		מָחַקְנוּ
	second	מָחַקְתָּ	מָחַקְתְּ	מְחַקְתֶּם1	מְחַקְתֶּן1
	third	מָחַק	מָחֲקָה	מָחֲקוּ
present		מוֹחֵק	מוֹחֶקֶת	מוֹחֲקִים	מוֹחֲקוֹת
future	first	אמחוק / אֶמְחֹק		נמחוק / נִמְחֹק
	second	תמחוק / תִּמְחֹק	תִּמְחֲקִי	תִּמְחֲקוּ	תמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
	third	ימחוק / יִמְחֹק	תמחוק / תִּמְחֹק	יִמְחֲקוּ	תמחוקנה / תִּמְחֹקְנָה2
imperative		מחוק / מְחֹק	מַחֲקִי	מַחֲקוּ	מחוקנה / מְחֹקְנָה2
notes		Pronounced מָחַקְתֶּם and מָחַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Descendants

• → Yiddish: מעקן (mekn)