מת

Hebrew

Etymology

Root
מ־ו־ת (m-w-t)

From Proto-Semitic *mawut-. Cognate with Arabic مَاتَ (māta), Ge'ez ሞተ (motä), Egyptian mwt, Akkadian 𒈪𒌈 (mītum).

Pronunciation

• Audio

  (file)

Adjective

מֵת • (mét) (feminine מֵתָה, masculine plural מֵתִים, feminine plural מֵתוֹת)

1. Dead, having died.
2. (intensifier) very much, completely (as in dead tired).

   אֲנִי עָיֵיף מֵת ― aní ayéf mét ― I'm dead tired

   אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַלַּילָה ― aní mét lir'ót otáh haláyla ― I'm dying to see her tonight

Derived terms

• תחיית המתים / תְּחִיַּת הַמֵּתִים (t'khiyát hametím)

Verb

מֵת • (met) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. To die.
2. Masculine singular present participle and present tense of מת (met).
3. To be crazy or mad about something.

   אֲנִי מֵת עַל שׁוֹקוֹלָד ― aní met al shokolád ― I'm mad about chocolate

Conjugation

Conjugation of מֵת (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָמוּת action noun: מִיתָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מתתי / מַתִּי		מַתְנוּ
	second	מתת / מַתָּ	מתת / מַתְּ	מתתם / מַתֶּם	מתתן / מַתֶּן
	third	מֵת	מֵתָה	מֵתוּ
present		מֵת	מֵתָה	מֵתִים	מֵתוֹת
future	first	אָמוּת		נָמוּת
	second	תָּמוּת	תָּמוּתִי	תָּמוּתוּ	תמותנה / תָּמֹתְנָה1
	third	יָמוּת	תָּמוּת	יָמוּתוּ	תמותנה / תָּמֹתְנָה1
imperative		מוּת	מוּתִי	מוּתוּ	מותנה / מֹתְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Hyponyms

• נֶהֱרַג (neherág, “to be killed”)
• נִפְטַר (niftár, “to pass away”)
• נִרְצַח (nirtsákh, “to be murdered”)

Yiddish

Etymology

From Hebrew מֵת (mét, “dead person”).

Pronunciation

• IPA^(key): /mɛɪ̯s/

Noun

מת • (meys) m, plural מתים (meysem)

1. dead person

Related terms

• ממיתן (meymesn), צעממיתן (tsemeymesn)
• תּחית המתים (tkhiyes hameysem)
• אויפֿשטיין תּחית המתים (oyfshteyn tkhiyes hameysem)
• מחיה מתים זײַן (mekhaye meysem zayn)