ניגן

Hebrew

Root
נ־ג־ן (n-g-n)

Verb

ניגן / נִגֵּן • (nigén) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. To play (music), to play music.
   • יוני בלוך, אחרי שאפרת התאבדה

     היה שם בחור עם פסנתר שניגן והרס איזה שיר לא שלו

     (please add an English translation of this quotation)

   ניגנתי בפסנתר. ― nigánti bapsantér. ― I played the piano.

   איזה שיר ננגן? ― éize shír n'nagén? ― What song shall we play?

Usage notes

• When a musical instrument is specified, it is introduced with בְּ־ (b'-).

Conjugation

Conjugation of ניגן / נִגֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַגֵּן action noun: ניגון / נִגּוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניגנתי / נִגַּנְתִּי		ניגנו / נִגַּנּוּ
	second	ניגנת / נִגַּנְתָּ	ניגנת / נִגַּנְתְּ	ניגנתם / נִגַּנְתֶּם	ניגנתן / נִגַּנְתֶּן
	third	ניגן / נִגֵּן	ניגנה / נִגְּנָה	ניגנו / נִגְּנוּ
present		מְנַגֵּן	מְנַגֶּנֶת	מְנַגְּנִים	מְנַגְּנוֹת
future	first	אֲנַגֵּן		נְנַגֵּן
	second	תְּנַגֵּן	תְּנַגְּנִי	תְּנַגְּנוּ	תְּנַגֵּנָּה1
	third	יְנַגֵּן	תְּנַגֵּן	יְנַגְּנוּ	תְּנַגֵּנָּה1
imperative		נַגֵּן	נַגְּנִי	נַגְּנוּ	נַגֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.