פְֿלוּמִי

Judeo-Italian

Noun

פְֿלוּמִי (p̄əlumi /flumi/) m pl

1. plural of פְֿלוּמוֹ (p̄əlumo /⁠flumo⁠/)
   1. rivers
      • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ [The Book of Jeremiah]”, in נְבִיאִים [Neviim, Prophets]‎^[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים [Nəvīʾīm, Prophets] (in Biblical Hebrew), chapter 31, verse 9, page 27, text lines 6–7:

        אִין פְלַאנְטוֹ וֵירַאנוֹ אֵי אִין רֵיפְיַיאטַאמֵינְטִי קוּנְדוּרַאייוֹ אֵיסִי פַֿארַאייוֹ יִירֵי אֵיסִי אַה פְֿלוּמִי דֵי אַקוּוִי (Judeo-Roman)

        ʾin pəlaʾnəto veraʾno ʾe ʾin repəyyaʾtaʾmenəti qunəduraʾyyo ʾesi p̄aʾraʾyyo yire ʾesi ʾah p̄əlumi de ʾaquvi

        /In planto verranno e in repjjatamenti cundurrajjo essi; farajjo jire essi a flumi de acqui/

        They shall come weeping, and with petitions will I lead them: I shall make them go to rivers of waters