שגשג

Hebrew

Root
שׂ־ג־שׂ־ג (ś-g-ś-g)

Etymology

Possibly derived from שׂגה.

Verb

שִֹגְשֵֹג • (sigség) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. To thrive

Conjugation

Conjugation of שיגשג / שִׂגְשֵׂג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְשַׂגְשֵׂג action noun: שיגשוג / שִׂגְשׂוּג
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שיגשגתי / שִׂגְשַׂגְתִּי		שיגשגנו / שִׂגְשַׂגְנוּ
	second	שיגשגת / שִׂגְשַׂגְתָּ	שיגשגת / שִׂגְשַׂגְתְּ	שיגשגתם / שִׂגְשַׂגְתֶּם	שיגשגתן / שִׂגְשַׂגְתֶּן
	third	שיגשג / שִׂגְשֵׂג	שיגשגה / שִׂגְשְׂגָה	שיגשגו / שִׂגְשְׂגוּ
present		מְשַׂגְשֵׂג	מְשַׂגְשֶׂגֶת	מְשַׂגְשְׂגִים	מְשַׂגְשְׂגוֹת
future	first	אֲשַׂגְשֵׂג		נְשַׂגְשֵׂג
	second	תְּשַׂגְשֵׂג	תְּשַׂגְשְׂגִי	תְּשַׂגְשְׂגוּ	תְּשַׂגְשֵׂגְנָה1
	third	יְשַׂגְשֵׂג	תְּשַׂגְשֵׂג	יְשַׂגְשְׂגוּ	תְּשַׂגְשֵׂגְנָה1
imperative		שַׂגְשֵׂג	שַׂגְשְׂגִי	שַׂגְשְׂגוּ	שַׂגְשֵׂגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Further reading

• Klein, Ernest (1987) “שׂגשׂג”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 640c