תפח

Hebrew

Root
ת־פ־ח (t-p-ḥ)

Verb

תָּפַח • (tafákh) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to swell

Conjugation

Conjugation of תָּפַח (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לתפוח / לִתְפֹּחַ action noun: תְּפִיחָה passive participle: תָּפוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תָּפַחְתִּי		תָּפַחְנוּ
	second	תָּפַחְתָּ	תָּפַחְתְּ	תְּפַחְתֶּם1	תְּפַחְתֶּן1
	third	תָּפַח	תָּפְחָה	תָּפְחוּ
present		תּוֹפֵחַ	תּוֹפַחַת	תּוֹפְחִים	תּוֹפְחוֹת
future	first	אֶתְפַּח		נִתְפַּח
	second	תִּתְפַּח	תִּתְפְּחִי	תִּתְפְּחוּ	תִּתְפַּחְנָה2
	third	יִתְפַּח	תִּתְפַּח	יִתְפְּחוּ	תִּתְפַּחְנָה2
imperative		תְּפַח	תִּפְחִי	תִּפְחוּ	תְּפַחְנָה2
notes		Pronounced תָּפַחְתֶּם and תָּפַחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “תפח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language