נאהד

Hebrew

Root
א־ה־ד (ʾ-h-d)
4 terms

Verb

נֶאֱהַד • (ne'ehád) (nif'al construction)

1. to be well liked
2. to be widely favoured or supported

Conjugation

Conjugation of נֶאֱהַד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיאהד / לְהֵאָהֵד
		action noun		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נֶאֱהַדְתִּי		נֶאֱהַדְנוּ
	second	נֶאֱהַדְתָּ	נֶאֱהַדְתְּ	נֶאֱהַדְתֶּם	נֶאֱהַדְתֶּן
	third	נֶאֱהַד	נֶאֶהֲדָה	נֶאֶהֲדוּ
present		נֶאֱהָד	נֶאֱהֶדֶת	נֶאֱהָדִים	נֶאֱהָדוֹת
future	first	איאהד / אֵאָהֵד		ניאהד / נֵאָהֵד
	second	תיאהד / תֵּאָהֵד	תיאהדי / תֵּאָהֲדִי	תיאהדו / תֵּאָהֲדוּ	תיאהדנה / תֵּאָהֵדְנָה1
	third	ייאהד / יֵאָהֵד	תיאהד / תֵּאָהֵד	ייאהדו / יֵאָהֲדוּ	תיאהדנה / תֵּאָהֵדְנָה1
imperative		היאהד / הֵאָהֵד	היאהדי / הֵאָהֲדִי	היאהדו / הֵאָהֲדוּ	היאהדנה / הֵאָהֵדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.