עצר

Aramaic

Verb

עצר • (transliteration needed)

1. to trample
2. to squeeze, to press

Hebrew

Root
ע־צ־ר (ʿ-ṣ-r)

Verb

עָצַר • (atsár) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נֶעֱצַר)

1. (transitive or intransitive, ergative) To stop, to stop moving, to halt, to stop the motion of. (See usage note below.)
   • לי בירן, תני לי אויר

     תני לו אויר וכל העולם יעצור כי את איתי, טמונה בליבי

2. To arrest.

Usage notes

• Hebrew has two words corresponding to English stop: עצר and הִפְסִיק (hifsík). The former pertains to motion; more explicitly, it means "(intransitive) To halt, to stop moving" or "(transitive) To halt, to stop the motion of". The latter pertains to other actions or events; more explicitly, it means "(transitive) To cease, to desist, to terminate."

Conjugation

Conjugation of עָצַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לעצור / לַעֲצֹר action noun: עֲצִירָה passive participle: עָצוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	עָצַרְתִּי		עָצַרְנוּ
	second	עָצַרְתָּ	עָצַרְתְּ	עֲצַרְתֶּם1	עֲצַרְתֶּן1
	third	עָצַר	עָצְרָה	עָצְרוּ
present		עוֹצֵר	עוֹצֶרֶת	עוֹצְרִים	עוֹצְרוֹת
future	first	אעצור / אֶעֱצֹר		נעצור / נַעֲצֹר
	second	תעצור / תַּעֲצֹר	תַּעַצְרִי	תַּעַצְרוּ	תעצורנה / תַּעֲצֹרְנָה2
	third	יעצור / יַעֲצֹר	תעצור / תַּעֲצֹר	יַעַצְרוּ	תעצורנה / תַּעֲצֹרְנָה2
imperative		עצור / עֲצֹר	עִצְרִי	עִצְרוּ	עצורנה / עֲצֹרְנָה2
notes		Pronounced עָצַרְתֶּם and עָצַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H6113 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Noun

עֹצֶר • ('ótser) m

1. defective spelling of עוצר