שם

Hebrew

Pronunciation

• (noun, proper noun)
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ʃɛm/
• Rhymes: -em

Etymology 1

Root
שׁ־ו־ם‎ (š-w-m)

From Proto-Semitic *šim-, from Proto-Afroasiatic *sim- (“name”). Cognate with Arabic اسم‎ (ism, “name”).

Noun

שֵׁם • (shém) m (plural indefinite שֵׁמוֹת‎, singular construct שֵׁם־, plural construct שְׁמוֹת־‎)

1. a name
   • 1974, Zelda, Every Person Has a Name

     ‏לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, / לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, […]‎

     Every person has a name that God gave him and that his father and mother gave him / Every person has a name that his stature and his way of smiling gave him and that the fabric gave him […]

2. a first name

Declension

Declension of שֵׁם

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	שֵׁם	first	שְׁמִי‎		שְׁמֵנוּ‎
	definite	הַשֵּׁם‎	second	שִׁמְךָ‎	שְׁמֵךְ‎	שִׁמְכֶם‎	שִׁמְכֶן‎
	construct	שֵׁם־	third	שְׁמוֹ‎	שְׁמָהּ‎	שְׁמָם‎	שְׁמָן‎
plural	indefinite	שֵׁמוֹת‎	first	שמותיי / שְׁמוֹתַי‎		שְׁמוֹתֵינוּ‎
	definite	הַשֵּׁמוֹת‎	second	שְׁמוֹתֶיךָ‎	שמותייך / שְׁמוֹתַיִךְ‎	שְׁמוֹתֵיכֶם‎	שְׁמוֹתֵיכֶן‎
	construct	שְׁמוֹת־‎	third	שְׁמוֹתָיו‎	שְׁמוֹתֶיהָ‎	שְׁמוֹתָם‎	שְׁמוֹתָן‎

Derived terms

Derived terms

• השם‎ (hashém)
• השם המפורש‎ (hashém ham'forásh)
• שם במה‎
• שם בן ארבע אותיות‎ (shém bén árba otiót)
• שם גנרי‎ (shém genéri)
• שם גוף‎ (shém guf)
• שם המספר‎ (shém hamispár)
• שם חיבה‎ (shém khivá)
• שם לוואי‎ (shém l'vái)
• שם מסחרי‎ (shém miskharí)
• שם משתמש‎ (shém mishtamésh)
• שֵׁם מִשְׁפָּחָה‎ (shém mishpakhá)
• שם מתחם‎
• שם ספרותי‎ (shém safrutí)
• שם עט‎ (shém ét)
• שם עצם‎ (shém étzem)
• שם פועל‎ (shém póal)
• שם פעולה / שֵׁם פְּעֻלָּה‎ (shem-pe'ulá)
• שם פרטי‎ (shém pratí)
• שם רשום‎ (shém rashúm)
• שם תואר‎ (shém tóar)
• שם תחום‎ (shém t'khúm)

Further reading

• H8034 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Compare Arabic ثَمَّ‎ (ṯamma). This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Adverb

שָׁם • (shám)

1. there (somewhere at some distance from the speaker)

Antonyms

• כאן‎

Derived terms

• שָׁמָּה‎

Further reading

• H8033 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 3

This etymology is incomplete. You can help Wiktionary by elaborating on the origins of this term.

Proper noun

שֵׁם • (shém) m

1. Shem.

Derived terms

• אַנְטִישֵׁמִי‎ (antishémi)
• אַנְטִישֵׁמִיּוּת‎ (antishémiyut)
• שֵׁמִי‎ (shémi)

Further reading

• H8035 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 4

Root
שׂ־י־ם‎ (ś-y-m)

Compare Ge'ez ሤመ (śemä, “to appoint, to put”).

Verb

שָׂם • (sám) (pa'al construction, future יָשִׂים‎)

1. to put, place
2. to turn on (music, television, radio, etc.)
3. to put on, don (clothing, shoes, etc.)

Conjugation

Conjugation of שָׂם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָשִׂים‎ action noun: שִׂימָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׂמְתִּי‎		שַׂמְנוּ‎
	second	שַׂמְתָּ‎	שַׂמְתְּ‎	שַׂמְתֶּם‎	שַׂמְתֶּן‎
	third	שָׂם	שָׂמָה‎	שָׂמוּ‎
present		שָׂם	שָׂמָה‎	שָׂמִים‎	שָׂמוֹת‎
future	first	אָשִׂים‎		נָשִׂים‎
	second	תָּשִׂים‎	תָּשִׂימִי‎	תָּשִׂימוּ‎	תָּשֵׂמְנָה‎1
	third	יָשִׂים‎	תָּשִׂים‎	יָשִׂימוּ‎	תָּשֵׂמְנָה‎1
imperative		שִׂים‎	שִׂימִי‎	שִׂימוּ‎	שֵׂמְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• (to turn on): הִדְלִיק‎ (hidlík), הִפְעִיל‎ (hif'íl)
• (to put on): (clothing) לָבַשׁ‎ (lavásh), (shoes) נָעַל‎ (na'ál), (hat) חָבַשׁ‎ (khavásh), (eyeglasses) הִרְכִּיב‎ (hirkív)

Derived terms

• שָׂם לֵב‎ (sám lév)

Further reading

• H7760 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 5

Root
שׁ־ו־ם‎ (š-w-m)

Verb

שָׁם • (sham) (pa'al construction)

1. to assess, appraise: (determined value).

Conjugation

Conjugation of שָׁם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָשׁוּם‎ action noun: שׁוּמָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שַׁמְתִּי‎		שַׁמְנוּ‎
	second	שַׁמְתָּ‎	שַׁמְתְּ‎	שַׁמְתֶּם‎	שַׁמְתֶּן‎
	third	שָׁם	שָׁמָה‎	שָׁמוּ‎
present		שָׁם	שָׁמָה‎	שָׁמִים‎	שָׁמוֹת‎
future	first	אָשׁוּם‎		נָשׁוּם‎
	second	תָּשׁוּם‎	תָּשׁוּמִי‎	תָּשׁוּמוּ‎	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה‎1
	third	יָשׁוּם‎	תָּשׁוּם‎	יָשׁוּמוּ‎	תשומנה / תָּשֹׁמְנָה‎1
imperative		שׁוּם‎	שׁוּמִי‎	שׁוּמוּ‎	שומנה / שֹׁמְנָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• Redslob, Gustav Moritz (1872), “Zur hebräischen Wortforschung. שֵׁם”, in Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft, volume 26, pages 751–756