שרף

See also: שׂרף

Aramaic

Etymology

From the root שׂ־ר־ף.

Verb

שְׂרַף • (sraf)

1. (transitive) to burn

Related terms

• אִשְׂתָּרֵיף

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)
4 terms

Pronunciation

• (שָׂרַף, saráf):
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /saˈʁaf/

  • Audio:

    (file)

• (שָׂרָף, saráf):
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /saˈʁaf/
• (שְׂרָף, sráf):
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /sʁaf/

Verb

שָׂרַף • (saráf) (pa'al construction, future ישרוף / יִשְׂרֹף, passive counterpart נִשְׂרַף)

1. (transitive) to burn

   שָׂרַפְתִּי אֶת הַפֶּה. ― saráfti et hapé. ― I burned my mouth.

2. (colloquial) to use up, waste

Conjugation

Conjugation of שָׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לשרוף / לִשְׂרֹף
		action noun		—
		passive participle		שָׂרוּף
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	שָׂרַפְתִּי		שָׂרַפְנוּ
	second	שָׂרַפְתָּ	שָׂרַפְתְּ	שְׂרַפְתֶּם1	שְׂרַפְתֶּן1
	third	שָׂרַף	שָׂרְפָה	שָׂרְפוּ
present		שׂוֹרֵף	שׂוֹרֶפֶת	שׂוֹרְפִים	שׂוֹרְפוֹת
future	first	אשרוף / אֶשְׂרֹף		נשרוף / נִשְׂרֹף
	second	תשרוף / תִּשְׂרֹף	תִּשְׂרְפִי	תִּשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה2
	third	ישרוף / יִשְׂרֹף	תשרוף / תִּשְׂרֹף	יִשְׂרְפוּ	תשרופנה / תִּשְׂרֹפְנָה2
imperative		שרוף / שְׂרֹף	שִׂרְפִי	שִׂרְפוּ	שרופנה / שְׂרֹפְנָה2

¹ Pronounced שָׂרַפְתֶּם and שָׂרַפְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Noun

שָׂרָף • (saráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־, plural construct שַׂרְפֵי־)

1. seraph
2. venomous serpent

Descendants

• → Yiddish: שׂרף (soref)

Noun

שְׂרָף • (sráf) m (plural indefinite שְׂרָפִים, singular construct שְׂרַף־)

1. resin
2. sap

Anagrams

• פרש