הכיל

Hebrew

Root
כ־ו־ל (k-w-l)

Pronunciation

• Rhymes: -il

Verb

הֵכִיל • (hekhíl) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. To contain.

Conjugation

Conjugation of הֵכִיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָכִיל action noun: הֲכָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵכַלְתִּי		הֵכַלְנוּ
	second	הֵכַלְתָּ	הֵכַלְתְּ	הֲכַלְתֶּם1	הֲכַלְתֶּן1
	third	הֵכִיל	הֵכִילָה	הֵכִילוּ
present		מֵכִיל	מְכִילָה	מְכִילִים	מְכִילוֹת
future	first	אָכִיל		נָכִיל
	second	תָּכִיל	תָּכִילִי	תָּכִילוּ	תָּכֵלְנָה2
	third	יָכִיל	תָּכִיל	יָכִילוּ	תָּכֵלְנָה2
imperative		הָכֵל	הָכִילִי	הָכִילוּ	הָכֵלְנָה2
notes		Pronounced הֵכַלְתֶּם and הֵכַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• היכל, יכלה