הקריא

Hebrew

Root
ק־ר־א (q-r-ʾ)

Verb

הִקְרִיא • (hikrí) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to read aloud; to recite
   • אפרת גוש, קופסה ביום

     והתנ״ך שלי זרוק על הרצפה

     כי אין תמונות בפנים.

     אתה היית מקריא לי כל פעם פרק,

     קצת לפני שהלכנו לישון.

Conjugation

Conjugation of הִקְרִיא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַקְרִיא action noun: הַקְרָאָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִקְרֵאתִי		הִקְרֵאנוּ
	second	הִקְרֵאתָ	הִקְרֵאת	הִקְרֵאתֶם	הִקְרֵאתֶן
	third	הִקְרִיא	הִקְרִיאָה	הִקְרִיאוּ
present		מַקְרִיא	מַקְרִיאָה	מַקְרִיאִים	מַקְרִיאוֹת
future	first	אַקְרִיא		נַקְרִיא
	second	תַּקְרִיא	תַּקְרִיאִי	תַּקְרִיאוּ	תַּקְרֶאנָה1
	third	יַקְרִיא	תַּקְרִיא	יַקְרִיאוּ	תַּקְרֶאנָה1
imperative		הַקְרֵא	הַקְרִיאִי	הַקְרִיאוּ	הַקְרֶאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.