נפטר

Hebrew

Etymology

Root
פ־ט־ר (p-ṭ-r)

The passive and reflexive counterpart to פָּטַר (patár), from the root פ־ט־ר (p-T-r).

Verb

נִפְטַר • (niftár) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart פָטַר)

1. to pass away, to pass on: a polite way to refer to a death by natural causes.
2. construed with מ־ (mi-) to dispose of, to get rid of

   אני מנסה להיפטר מזה. — aní m'nasé/m'nasá l'hipatér mizé. — I'm trying to get rid of this.

Conjugation

Conjugation of נִפְטַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיפטר / לְהִפָּטֵר action noun: היפטרות / הִפָּטְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִפְטַרְתִּי		נִפְטַרְנוּ
	second	נִפְטַרְתָּ	נִפְטַרְתְּ	נִפְטַרְתֶּם	נִפְטַרְתֶּן
	third	נִפְטַר	נִפְטְרָה	נִפְטְרוּ
present		נִפְטָר	נִפְטֶרֶת	נִפְטָרִים	נִפְטָרוֹת
future	first	אֶפָּטֵר		ניפטר / נִפָּטֵר
	second	תיפטר / תִּפָּטֵר	תיפטרי / תִּפָּטְרִי	תיפטרו / תִּפָּטְרוּ	תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה1
	third	ייפטר / יִפָּטֵר	תיפטר / תִּפָּטֵר	ייפטרו / יִפָּטְרוּ	תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה1
imperative		היפטר / הִפָּטֵר	היפטרי / הִפָּטְרִי	היפטרו / הִפָּטְרוּ	היפטרנה / הִפָּטֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

נִפְטָר • (niftár) m (plural indefinite נִפְטָרִים, feminine counterpart נִפְטֶרֶת)

1. deceased