ביטא

Hebrew

Alternative forms

• ‎בטא‎ (defective spelling)

Etymology

From the root ב־ט־א (b-tt-a), using the pi`él conjugation.

Pronunciation

• (Modern Israeli) Bité

Verb

ביטא \ בִּטֵּא (bité) (pi'él construction)

1. (transitive) To pronounce a word, etc.
2. (transitive) To express a thought, etc.

Conjugation

Conjugation table

non-finite forms		to-infinitive: ‎לבטא‎
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	‎ביטאתי‎		‎ביטאנו‎
	second person	‎ביטאת‎	‎ביטאת‎	‎ביטאתם‎	‎ביטאתן‎
	third person	‎ביטא‎	‎ביטאה‎	‎ביטאו‎
present	all persons	‎מבטא‎	‎מבטאת‎	‎מבטאים‎	‎מבטאות‎
future	first person	‎אבטא‎		‎נבטא‎
	second person	‎תבטא‎	‎תבטאי‎	‎תבטאו‎	‎תבטאנה‎
	third person	‎יבטא‎	‎תבטא‎	‎יבטאו‎	‎תבטאנה‎
imperative	second person	‎בטא‎	‎בטאי‎	‎בטאו‎	‎בטאנה‎

Derived terms

• ‎סיפור \ סִפּוּר ‎(sipúr)‎

Related terms

• התבטא
• בוטא
• מבטא