בינה

Hebrew

Etymology

Root
ב־י־ן (b-y-n)

From the root ב־י־ן .

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /biˈna/

• Audio

  (file)

Noun

בִּינָה • (biná) f (plural indefinite בִּינוֹת, singular construct בִּינַת־)

1. understanding; fine observation, intelligent derivation. insight.
2. intelligence (capacity of heart and mind)

Usage notes

Often used in Rabbinical Mystical literature as a sister term, but also contrasting to the literal Hebrew sense of חָכְמָה (ḥoḥmah) (wisdom).

Declension

Declension of בִּינָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	בִּינָה	first	בִּינָתִי		בִּינָתֵנוּ
	definite	הַבִּינָה	second	בִּינָתְךָ	בִּינָתֵךְ	בִּינַתְכֶם	בִּינַתְכֶן
	construct	בִּינַת־	third	בִּינָתוֹ	בִּינָתָהּ	בִּינָתָם	בִּינָתָן
plural	indefinite	בִּינוֹת	first	בינותיי / בִּינוֹתַי		בִּינוֹתֵינוּ
	definite	הַבִּינוֹת	second	בִּינוֹתֶיךָ	בינותייך / בִּינוֹתַיִךְ	בִּינוֹתֵיכֶם	בִּינוֹתֵיכֶן
	construct	בִּינוֹת־	third	בִּינוֹתָיו	בִּינוֹתֶיהָ	בִּינוֹתָם	בִּינוֹתָן

Synonyms

• חוכמה / חָכְמָה f (khokhmá)
• דַּעַת f (da’at)

Derived terms

• בִּינָה מְלָאכוּתִית f (biná melakhutít)
• שֵׁן בִּינָה f (shen biná)

Related terms

• הֲבָנָה f (havaná)
• נָבוֹן m (navón)
• תְּבוּנָה f (tvuná)

References

• H998 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “בינה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language