דפק

Hebrew

Root
ד־פ־ק (d-p-q)

Pronunciation

• IPA^(key): [daˈfak]

Verb

דָּפַק • (dafák) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. (transitive) to knock
2. (of the heart) to beat
3. (vulgar, slang, transitive) to fuck
4. (vulgar, slang, transitive) to fuck up, to ruin, to destroy;, to fuck someone over
5. (colloquial) to get even (with someone), to get back (at someone); to deal with

Conjugation

Conjugation of דָּפַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדפוק / לִדְפֹּק action noun: דְּפִיקָה passive participle: דָּפוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּפַקְתִּי		דָּפַקְנוּ
	second	דָּפַקְתָּ	דָּפַקְתְּ	דְּפַקְתֶּם1	דְּפַקְתֶּן1
	third	דָּפַק	דָּפְקָה	דָּפְקוּ
present		דּוֹפֵק	דּוֹפֶקֶת	דּוֹפְקִים	דּוֹפְקוֹת
future	first	אדפוק / אֶדְפֹּק		נדפוק / נִדְפֹּק
	second	תדפוק / תִּדְפֹּק	תִּדְפְּקִי	תִּדְפְּקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹּקְנָה2
	third	ידפוק / יִדְפֹּק	תדפוק / תִּדְפֹּק	יִדְפְּקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹּקְנָה2
imperative		דפוק / דְּפֹק	דִּפְקִי	דִּפְקוּ	דפוקנה / דְּפֹקְנָה2
notes		Pronounced דָּפַקְתֶּם and דָּפַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Colloquially:

Conjugation of דָּפַק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדפוק / לִדְפֹק action noun: דְּפִיקָה passive participle: דָּפוּק
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּפַקְתִּי		דָּפַקְנוּ
	second	דָּפַקְתָּ	דָּפַקְתְּ	דְּפַקְתֶּם1	דְּפַקְתֶּן1
	third	דָּפַק	דָּפְקָה	דָּפְקוּ
present		דּוֹפֵק	דּוֹפֶקֶת	דּוֹפְקִים	דּוֹפְקוֹת
future	first	אדפוק / אֶדְפֹק		נדפוק / נִדְפֹק
	second	תדפוק / תִּדְפֹק	תִּדְפְקִי	תִּדְפְקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹקְנָה2
	third	ידפוק / יִדְפֹק	תדפוק / תִּדְפֹק	יִדְפְקוּ	תדפוקנה / תִּדְפֹקְנָה2
imperative		דפוק / דְּפֹק	דִּפְקִי	דִּפְקוּ	דפוקנה / דְּפֹקְנָה2
notes		Pronounced דָּפַקְתֶּם and דָּפַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• דְּפִיקָה