כפף

Hebrew

Root
כ־פ־ף (k-p-p)

Etymology

(This etymology is missing or incomplete. Please add to it, or discuss it at the Etymology scriptorium.)

Verb

כָּפַף • (kafáf) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to bend

Conjugation

Conjugation of כָּפַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכפוף / לִכְפֹּף action noun: כְּפִיפָה passive participle: כָּפוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּפַפְתִּי		כָּפַפְנוּ
	second	כָּפַפְתָּ	כָּפַפְתְּ	כְּפַפְתֶּם1	כְּפַפְתֶּן1
	third	כָּפַף	כָּפְפָה	כָּפְפוּ
present		כּוֹפֵף	כּוֹפֶפֶת	כּוֹפְפִים	כּוֹפְפוֹת
future	first	אכפוף / אֶכְפֹּף		נכפוף / נִכְפֹּף
	second	תכפוף / תִּכְפֹּף	תִּכְפְּפִי	תִּכְפְּפוּ	תכפופנה / תִּכְפֹּפְנָה2
	third	יכפוף / יִכְפֹּף	תכפוף / תִּכְפֹּף	יִכְפְּפוּ	תכפופנה / תִּכְפֹּפְנָה2
imperative		כפוף / כְּפֹף	כִּפְפִי	כִּפְפוּ	כפופנה / כְּפֹפְנָה2
notes		Pronounced כָּפַפְתֶּם and כָּפַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “כפף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language