מורה

Hebrew

Root
י־ר־ה (y-r-h)

מורה

Noun

מוֹרֶה • (moré) m (plural indefinite מוֹרִים, singular construct מוֹרֵה־, feminine counterpart מוֹרָה)

1. teacher, instructor, educator (a man who teaches).

Declension

Declension of מוֹרֶה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
masculine singular	indefinite	מוֹרֶה	first	מוֹרִי		מוֹרֵנוּ
	definite	הַמּוֹרֶה	second	מוֹרֶךָ	מוֹרֵךְ	מוֹרֵֵכֶם	מוֹרֵֵכֶן
	construct	מוֹרֵה־	third	מוֹרֵהוּ	מוֹרֶהָ	מוֹרֵֵהֶם	מוֹרֵֵהֶן
masculine plural	indefinite	מוֹרִים	first	מוריי / מוֹרַי		מוֹרֵינוּ
	definite	הַמּוֹרִים	second	מוֹרֶיךָ	מורייך / מוֹרַיִךְ	מוֹרֵיכֶם	מוֹרֵיכֶן
	construct	מוֹרֵי־	third	מוֹרָיו	מוֹרֶיהָ	מוֹרֵיהֶם	מוֹרֵיהֶן
feminine singular	indefinite	מוֹרָה	first	מוֹרָתִי		מוֹרָתֵנוּ
	definite	הַמּוֹרָה	second	מוֹרָתְךָ	מוֹרָתֵךְ	מוֹרַתְכֶם	מוֹרַתְכֶן
	construct	מוֹרַת־	third	מוֹרָתוֹ	מוֹרָתָהּ	מוֹרָתָם	מוֹרָתָן
feminine plural	indefinite	מוֹרוֹת	first	מורותיי / מוֹרוֹתַי		מוֹרוֹתֵינוּ
	definite	הַמּוֹרוֹת	second	מוֹרוֹתֶיךָ	מורותייך / מוֹרוֹתַיִךְ	מוֹרוֹתֵיכֶם	מוֹרוֹתֵיכֶן
	construct	מוֹרוֹת־	third	מוֹרוֹתָיו	מוֹרוֹתֶיהָ	מוֹרוֹתָם	מוֹרוֹתָן

Synonyms

• מְחַנֵּךְ (məḥanéch)
• מְלַמֵּד (məlamed)
• פֵּדָגוֹג (pedagóg)

Derived terms

• אֶצְבַּע מוֹרָה (etsbá morá)
• מוֹרֵה דֶּרֶךְ (“tour guide”)
• מוֹרֶה צֶדֶק (“rabbinic judge, teacher of halacha”)

Adjective

מוֹרֶה • (transliteration needed) (feminine מוֹרָה, masculine plural מוֹרִים, feminine plural מוֹרוֹת)

1. rebellious

Verb

מוֹרֶה • (moré)

1. Masculine singular present participle and present tense of הוֹרָה (horá)

Verb

מוֹרָה • (morá)

1. Feminine singular present participle and present tense of הוֹרָה (horá)