אנס

Hebrew

Root
א־נ־ס (ʾ-n-s)

Verb

אָנַס • (anas) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לאנוס / לֶאֱנֹס)

1. (dated) to force, to coerce
2. to rape

Conjugation

Conjugation of אָנַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לאנוס / לֶאֱנֹס action noun: — passive participle: אָנוּס
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אָנַסְתִּי		אָנַסְנוּ
	second	אָנַסְתָּ	אָנַסְתְּ	אֲנַסְתֶּם1	אֲנַסְתֶּן1
	third	אָנַס	אָנְסָה	אָנְסוּ
present		אוֹנֵס	אוֹנֶסֶת	אוֹנְסִים	אוֹנְסוֹת
future	first	אאנוס / אֶאֱנֹס		נאנוס / נֶאֱנֹס
	second	תאנוס / תֶּאֱנֹס	תֶּאֶנְסִי	תֶּאֶנְסוּ	תאנוסנה / תֶּאֱנֹסְנָה2
	third	יאנוס / יֶאֱנֹס	תאנוס / תֶּאֱנֹס	יֶאֶנְסוּ	תאנוסנה / תֶּאֱנֹסְנָה2
imperative		אנוס / אֱנֹס	אִנְסִי	אִנְסוּ	אנוסנה / אֱנֹסְנָה2
notes		Pronounced אָנַסְתֶּם and אָנַסְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• (to force): כָּפָה (kafa), הִכְרִיחַ (hikhriakh)

Noun

אַנָּס • (anas) m (plural indefinite אַנָּסִים) [pattern: קַטָּל]

1. (dated) an attacker
   • Rambam, Mishneh Torah, Foundations of the Torah 5.7:

     והריגת נפש מישראל לרפאות נפש אחרת או להציל אדם מיד אנס דבר שהדעת נוטה לו הוא שאין מאבדין נפש מפני נפש

     And the killing of a soul from Israel in order to heal another soul or in order to rescue a person from an attacker – a thing that the common sense predisposes is that “there is not losing a soul because of [another] soul”

2. a rapist

Synonyms

• (attacker): תּוֹקֵף (tokef)

Noun

אֹנֶס • ('ónes) m

1. defective spelling of אונס