גנב

See also: גנבֿ

Aramaic

Alternative forms

• ܓܢܒ

Verb

גנב • (transliteration needed)

1. to steal

Hebrew

Etymology

Root
ג־נ־ב (g-n-b)
7 terms

Compare Arabic جَنَّبَ (jannaba, “to put aside, keep away”)

Pronunciation 1

• (Modern Israeli Hebrew, Sephardi Hebrew) IPA^(key): /ɡaˈnav/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /ɡɔˈnav/, /ˈɡɔnav/
• (Iraqi Hebrew, Syrian Hebrew) IPA^(key): /ɡaˈnab/
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /dʒɔˈnæv/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ɡɔˈnav/
• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /ɡaːˈnab/, /ɡaːˈnaβ/, /ɡaːˈnav/

Verb

גָּנַב • (ganáv) (pa'al construction, passive counterpart נִגְנַב)

1. (transitive) to steal
   • Tanach, Genesis 31:19, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת־הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ׃

     v'laván halákh ligzóz 'et-tsonó vatignóv rakhél 'et-hat'rafím 'ashér l'avíha.
     wəlāḇān hālaḵ liḡzōz ʾeṯ-ṣōnō wattiḡnōḇ rāḥēl ʾeṯ-hattərāp̄īm ʾăšer ləʾāḇī́hā.

     Now Laban was gone to shear his sheep. And Rachel stole the teraphim that were her father’s.

Conjugation

Conjugation of גָּנַב (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לגנוב / לִגְנֹב
		action noun		גְּנִיבָה
		passive participle		גָּנוּב
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	גָּנַבְתִּי		גָּנַבְנוּ
	second	גָּנַבְתָּ	גָּנַבְתְּ	גְּנַבְתֶּם1	גְּנַבְתֶּן1
	third	גָּנַב	גָּנְבָה	גָּנְבוּ
present		גּוֹנֵב	גּוֹנֶבֶת	גּוֹנְבִים	גּוֹנְבוֹת
future	first	אגנוב / אֶגְנֹב		נגנוב / נִגְנֹב
	second	תגנוב / תִּגְנֹב	תִּגְנְבִי	תִּגְנְבוּ	תגנובנה / תִּגְנֹבְנָה2
	third	יגנוב / יִגְנֹב	תגנוב / תִּגְנֹב	יִגְנְבוּ	תגנובנה / תִּגְנֹבְנָה2
imperative		גנוב / גְּנֹב	גִּנְבִי	גִּנְבוּ	גנובנה / גְּנֹבְנָה2

¹ Pronounced גָּנַבְתֶּם and גָּנַבְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Pronunciation 2

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ɡaˈnav/

Noun

גַּנָּב • (ganáv) m (plural indefinite גַּנָּבִים, singular construct גַּנַּב־, plural construct גַּנָּבֵי־, feminine counterpart גַּנֶּבֶת or גַּנָּבִית) [pattern: קַטָּל]

1. thief

   Synonym: שׁוֹדֵד

Declension

Declension of גַּנָּב

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	גַּנָּב	first	גַּנָּבִי		גַּנָּבֵנוּ
	definite	הַגַּנָּב	second	גַּנָּבְךָ	גַּנָּבֵךְ	גַּנַּבְכֶם	גַּנַּבְכֶן
	construct	גַּנַּב־	third	גַּנָּבוֹ	גַּנָּבָהּ	גַּנָּבָם	גַּנָּבָן
plural	indefinite	גַּנָּבִים	first	גנביי / גַּנָּבַי		גַּנָּבֵינוּ
	definite	הַגַּנָּבִים	second	גַּנָּבֶיךָ	גנבייך / גַּנָּבַיִךְ	גַּנָּבֵיכֶם	גַּנָּבֵיכֶן
	construct	גַּנָּבֵי־	third	גַּנָּבָיו	גַּנָּבֶיהָ	גַּנָּבֵיהֶם	גַּנָּבֵיהֶן

Derived terms

• עַל רֹאשׁ הַגַּנָּב בּוֹעֵר הַכּוֹבַע (al rosh ha-ganáv bo'ér ha-kóva)

Descendants

• → Yiddish: גנבֿ (ganef)
  • → Dutch: gannef
  • → English: ganef
  • → German: Ganove, Ganeff
  • → Lower Sorbian: ganowa

References

• H1590 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• נגב

Yiddish

Noun

גנב • (ganef) m, plural גנבים (ganovem)

1. (nonstandard) Unpointed form of גנבֿ (ganef).