דיו

Hebrew

Etymology 1

צנצנת דיו (“A jar of ink”)

Compare with Aramaic דְּיוּתָא (dyōṯā) and Classical Syriac ܕܝܘܬܐ (dyōṯā), Arabic دَوَاة (dawāh).

Noun

דְּיוֹ • (dyó) m or f (plural indefinite דְּיוֹאוֹת, singular construct דְּיוֹ־, plural construct דְּיוֹאֵי־)

1. ink (fluid for writing)
   • Tanach, Jeremiah 36:18, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל־הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ׃

     vayómer lahém barúkh mipív yikrá 'eláy 'ét kol-had'varím ha'éle va'aní kotév 'al-haséfer bad'yó.
     wayyṓmer lāhem bārūḵ mippīw yiqrā ʾēlay ʾēṯ kol-haddəḇārīm hāʾḗlle waʾănī kōṯēḇ ʿal-hassḗp̄er baddəyō.

     Then Baruch answered them: ‘He pronounced all these words unto me with his mouth, and I wrote them with ink in the book.’

Derived terms

• דְּיוֹנוּן (dyonún)
• מַדְפֶּסֶת הַזְרָקַת דְּיוֹ f (madpéset hazrakat dyo)
• מַחְסָנִית דְּיוֹ f (makhsanít dyo)
• סֶרֶט דְּיוֹ f (séret dyo)

References

• “דיו” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• דיו on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Etymology 2

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈdijo/

Interjection

דִּיוֹ • (díyo)

1. giddyup (directed at a horse)

Ladino

Etymology

Cognate to Spanish Dios; the final S was removed by folk etymology, to emphasise the oneness of God. From Latin deus, from Proto-Indo-European *deywós.

Noun

דיו m (Hebrew spelling, Latin spelling Dyo)

1. God
   • Ein Keloheinu:

     בנדיגֿו מואישטרו דיו, בנדיגֿו מואישטרו שינייור, בנדיגֿו מואישטרו ריאי, בנדיגֿו מואישטרו שלבדור

     Bendicho muestro Dyo, bendicho muestro Senyor, bendicho muestro Rey, bendicho muestro Salvador.

     Blessed be our God, Blessed be our Lord, Blessed be our King, Blessed be our Saviour.