הטיס

Hebrew

Etymology

Root
ט־ו־ס (ṭ-w-s)

From the root ט־ו־ס (t-v-s).

Verb

הֵטִיס • (hetís) (hif'il construction)

1. To fly (someone).

   הטיסו אותו לארה״ב. ― hetísu otó l'arháv. ― They flew him to the U.S.

Conjugation

Conjugation of הֵטִיס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָטִיס action noun: הֲטָסָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵטַסְתִּי		הֵטַסְנוּ
	second	הֵטַסְתָּ	הֵטַסְתְּ	הֲטַסְתֶּם1	הֲטַסְתֶּן1
	third	הֵטִיס	הֵטִיסָה	הֵטִיסוּ
present		מֵטִיס	מְטִיסָה	מְטִיסִים	מְטִיסוֹת
future	first	אָטִיס		נָטִיס
	second	תָּטִיס	תָּטִיסִי	תָּטִיסוּ	תָּטֵסְנָה2
	third	יָטִיס	תָּטִיס	יָטִיסוּ	תָּטֵסְנָה2
imperative		הָטֵס	הָטִיסִי	הָטִיסוּ	הָטֵסְנָה2
notes		Pronounced הֵטַסְתֶּם and הֵטַסְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.