הצל

Hebrew

Etymology 1

Root
צ־ל־ל (ts-l-l)

Verb

הֵצֵל • (hetsél) (hif'il construction, passive counterpart הוּצַל)

1. (transitive) to shade, to cast a shadow (to shield from light)

Conjugation

Conjugation of הֵצֵל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָצֵל action noun: הֲצָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵצַלְתִּי		הֵצַלְנוּ
	second	הֵצַלְתָּ	הֵצַלְתְּ	הֲצַלְתֶּם1	הֲצַלְתֶּן1
	third	הֵצֵל	הֵצֵלָּה	הֵצֵלּוּ
present		מֵצֵל	מצילה / מְצִלָּה	מצילים / מְצִלִּים	מצילות / מְצִלּוֹת
future	first	אָצֵל		נָצֵל
	second	תָּצֵל	תָּצֵלִּי	תָּצֵלּוּ	תָּצֵלְנָה2
	third	יָצֵל	תָּצֵל	יָצֵלּוּ	תָּצֵלְנָה2
imperative		הָצֵל	הָצֵלִּי	הָצֵלּוּ	הָצֵלְנָה2
notes		Pronounced הֵצַלְתֶּם and הֵצַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

See also

• (homographic in some forms:) הִצִּיל (hitsíl)

Noun

הַצֵּל • (hatsél) m

1. singular definite form of צֵל (tsél)‎

Etymology 2

Root
נ־צ־ל (n-ts-l)

Verb

הֻצַּל • (hutsál) (huf'al construction)

1. defective spelling of הוצל