הקר

Hebrew

Root
ק־ר־ר (q-r-r)

Verb

הֵקֵר • (heker) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. (literary) to cool

Conjugation

Conjugation of הֵקֵר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָקֵר action noun: הֲקָרָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵקַרְתִּי		הֵקַרְנוּ
	second	הֵקַרְתָּ	הֵקַרְתְּ	הֲקַרְתֶּם1	הֲקַרְתֶּן1
	third	הֵקֵר	הֵקֵרָה	הֵקֵרוּ
present		מֵקֵר	מקירה / מְקֵרָה	מקירים / מְקֵרִים	מקירות / מְקֵרוֹת
future	first	אָקֵר		נָקֵר
	second	תָּקֵר	תָּקֵרִי	תָּקֵרוּ	תָּקֵרְנָה2
	third	יָקֵר	תָּקֵר	יָקֵרוּ	תָּקֵרְנָה2
imperative		הָקֵר	הָקֵרִי	הָקֵרוּ	הָקֵרְנָה2
notes		Pronounced הֵקַרְתֶּם and הֵקַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.