חתר

Hebrew

Root
ח־ת־ר (ḥ-t-r)

Verb

חָתַר • (khatár) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to row, to scull
2. to erode, to undermine

Conjugation

Conjugation of חָתַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחתור / לַחֲתֹר action noun: חֲתִירָה passive participle: חָתוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָתַרְתִּי		חָתַרְנוּ
	second	חָתַרְתָּ	חָתַרְתְּ	חֲתַרְתֶּם1	חֲתַרְתֶּן1
	third	חָתַר	חָתְרָה	חָתְרוּ
present		חוֹתֵר	חוֹתֶרֶת	חוֹתְרִים	חוֹתְרוֹת
future	first	אחתור / אֶחֱתֹר		נחתור / נַחֲתֹר
	second	תחתור / תַּחֲתֹר	תַּחַתְרִי	תַּחַתְרוּ	תחתורנה / תַּחֲתֹרְנָה2
	third	יחתור / יַחֲתֹר	תחתור / תַּחֲתֹר	יַחַתְרוּ	תחתורנה / תַּחֲתֹרְנָה2
imperative		חתור / חֲתֹר	חִתְרִי	חִתְרוּ	חתורנה / חֲתֹרְנָה2
notes		Pronounced חָתַרְתֶּם and חָתַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָתַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחתור / לַחְתֹּר action noun: חֲתִירָה passive participle: חָתוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָתַרְתִּי		חָתַרְנוּ
	second	חָתַרְתָּ	חָתַרְתְּ	חֲתַרְתֶּם1	חֲתַרְתֶּן1
	third	חָתַר	חָתְרָה	חָתְרוּ
present		חוֹתֵר	חוֹתֶרֶת	חוֹתְרִים	חוֹתְרוֹת
future	first	אחתור / אֶחְתֹּר		נחתור / נַחְתֹּר
	second	תחתור / תַּחְתֹּר	תַּחְתְּרִי	תַּחְתְּרוּ	תחתורנה / תַּחְתֹּרְנָה2
	third	יחתור / יַחְתֹּר	תחתור / תַּחְתֹּר	יַחְתְּרוּ	תחתורנה / תַּחְתֹּרְנָה2
imperative		חתור / חֲתֹר	חִתְרִי	חִתְרוּ	חתורנה / חֲתֹרְנָה2
notes		Pronounced חָתַרְתֶּם and חָתַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “חתר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language