מורשה
Hebrew edit
| Root |
|---|
| י־ר־שׁ (y-r-š) |
Noun edit
מוֹרָשָׁה • (morashá) f
- legacy, heritage
- Tanach, Deuteronomy 33:4::
- תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃
- torá tsivá-lánu moshé morashá k'hilát ya'akóv.
- Moses commanded us a law, [even] the inheritance of the congregation of Jacob.[1]
- תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃
References edit
- ^ The Holy Bible, […] (King James Version), London: […] Robert Barker, […], 1611, →OCLC.