מטבע

Hebrew

Root
ט־ב־ע (ṭ-b-ʿ)

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Noun

מַטְבֵּעַ • (matbéa') m (plural indefinite מַטְבְּעוֹת) [pattern: מַקְטֵל]

1. coin
2. currency

Declension

Declension of מַטְבֵּעַ

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מַטְבֵּעַ	first	מַטְבֵּעִי		מַטְבֵּעֵנוּ
	definite	הַמַּטְבֵּעַ	second	מַטְבֵּעֲךָ	מַטְבֵּעֵךְ	מַטְבֵּעֲכֶם	מַטְבֵּעֲכֶן
	construct	מַטְבֵּעַ־	third	מַטְבֵּעוֹ	מַטְבֵּעָהּ	מַטְבֵּעָם	מַטְבֵּעָן
plural	indefinite	מַטְבְּעוֹת	first	מטבעותיי / מַטְבְּעוֹתַי		מַטְבְּעוֹתֵינוּ
	definite	הַמַּטְבְּעוֹת	second	מַטְבְּעוֹתֶיךָ	מטבעותייך / מַטְבְּעוֹתַיִךְ	מַטְבְּעוֹתֵיכֶם	מַטְבְּעוֹתֵיכֶן
	construct	מַטְבְּעוֹת־	third	מַטְבְּעוֹתָיו	מַטְבְּעוֹתֶיהָ	מַטְבְּעוֹתָם	מַטְבְּעוֹתָן

Derived terms

• מַטְבֵּעַ חוּץ (matbéa khuts)
• מטבע לשון (matbéa' lashón)

Yiddish

Etymology

From Hebrew מַטְבֵּעַ (matbéa', “coin”).

Noun

מטבע • (matbeye) f, plural מטבעות (matbeyes)

1. coin