מנהג

Hebrew

Etymology

Root
נ־ה־ג (n-h-g)

Compare Arabic مِنْهَج (minhaj).

Noun

מִנְהָג • (minhág) m (plural indefinite מִנְהָגִים, singular construct מִנְהַג־, plural construct מִנְהֲגֵי־) [pattern: מִקְטָל]

1. custom (traditional practice)

   מנהגים יהודיים ― minhagím yehudiyim ― Jewish customs

   • a. 217 C.E., Mishnah, Bava Metzi'a 7:1:

     .הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה

     Ha-kol k-minhag ha-m'dinah.

     Everything according to the custom of the place.

Declension

Declension of מִנְהָג

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מִנְהָג	first	מִנְהַגִי		מִנְהַגֵנוּ
	definite	הַמִּנְהָג	second	מִנְהַגְךָ	מִנְהַגֵךְ	מִנְהַגְכֶם	מִנְהַגְכֶן
	construct	מִנְהַג־	third	מִנְהַגוֹ	מִנְהַגָהּ	מִנְהַגָם	מִנְהַגָן
plural	indefinite	מִנְהָגִים	first	מנהגיי / מִנְהָגַי		מִנְהָגֵינוּ
	definite	הַמִּנְהָגִים	second	מִנְהָגֶיךָ	מנהגייך / מִנְהָגַיִךְ	מִנְהֲגֵיכֶם	מִנְהֲגֵיכֶן
	construct	מִנְהֲגֵי־	third	מִנְהָגָיו	מִנְהָגֶיהָ	מִנְהֲגֵיהֶם	מִנְהֲגֵיהֶן

Yiddish

Noun

מנהג • (mineg) m, plural מנהגים (minhogem)

1. Alternative spelling of מינהג (mineg)