נכשל

Hebrew

Root
כ־שׁ־ל‎

Verb

נִכְשַׁל • (nikhshál) (nif'al construction)

1. to fail

Conjugation

Conjugation of נִכְשַׁל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיכשל \ לְהִכָּשֵׁל‎ action noun: היכשלות \ הִכָּשְׁלוּת‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִכְשַׁלְתִּי‎		נִכְשַׁלְנוּ‎
	second	נִכְשַׁלְתָּ‎	נִכְשַׁלְתְּ‎	נִכְשַׁלְתֶּם‎	נִכְשַׁלְתֶּן‎
	third	נִכְשַׁל	נִכְשְׁלָה‎	נִכְשְׁלוּ‎
present		נִכְשָׁל	נִכְשֶׁלֶת‎	נִכְשָׁלִים‎	נִכְשָׁלוֹת‎
future	first	אֶכָּשֵׁל‎		ניכשל \ נִכָּשֵׁל‎
	second	תיכשל \ תִּכָּשֵׁל‎	תיכשלי \ תִּכָּשְׁלִי‎	תיכשלו \ תִּכָּשְׁלוּ‎	תיכשלנה \ תִּכָּשֵׁלְנָה‎1
	third	ייכשל \ יִכָּשֵׁל‎	תיכשל \ תִּכָּשֵׁל‎	ייכשלו \ יִכָּשְׁלוּ‎	תיכשלנה \ תִּכָּשֵׁלְנָה‎1
imperative		היכשל \ הִכָּשֵׁל‎	היכשלי \ הִכָּשְׁלִי‎	היכשלו \ הִכָּשְׁלוּ‎	היכשלנה \ הִכָּשֵׁלְנָה‎1
notes		Uncommon in Modern Hebrew.