נמאס

Hebrew

Root
מ־א־ס (m-ʾ-s)

Verb

נִמְאַס • (nim'ás) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. to get fed up, to have had it

   העבודה הזאת נמאסה עליי.

   ha'avodá hazót nim'asá 'aláy.

   I've had it with this job.

   נמאס לי לעבוד קשה בעבור שכר נמוך.

   nim'ás li la'avód qashé be'avúr sachár namúch.

   I'm fed up with working hard for low pay.

Conjugation

Conjugation of נִמְאַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להימאס / לְהִמָּאֵס action noun: הימאסות / הִמָּאֲסוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִמְאַסְתִּי		נִמְאַסְנוּ
	second	נִמְאַסְתָּ	נִמְאַסְתְּ	נִמְאַסְתֶּם	נִמְאַסְתֶּן
	third	נִמְאַס	נִמְאֲסָה	נִמְאֲסוּ
present		נִמְאָס	נִמְאֶסֶת	נִמְאָסִים	נִמְאָסוֹת
future	first	אֶמָּאֵס		נימאס / נִמָּאֵס
	second	תימאס / תִּמָּאֵס	תימאסי / תִּמָּאֲסִי	תימאסו / תִּמָּאֲסוּ	תימאסנה / תִּמָּאֵסְנָה1
	third	יימאס / יִמָּאֵס	תימאס / תִּמָּאֵס	יימאסו / יִמָּאֲסוּ	תימאסנה / תִּמָּאֵסְנָה1
imperative		הימאס / הִמָּאֵס	הימאסי / הִמָּאֲסִי	הימאסו / הִמָּאֲסוּ	הימאסנה / הִמָּאֵסְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הָיָה לוֹ לְזָרָא (hayá lo lezará)
• יָצָא לוֹ מֵהָאַף (yatzá lo mehaáf)