נסח

Hebrew

Root
נ־ס־ח (n-s-kh)

Compare Akkadian 𒍣 (nasāḫum, “to tear out”) and Arabic نَسَخَ (nasaḵa, “to abolish, delete”).

נָסַח • (nāsaḥ) (pa'al construction)

Conjugation of נָסַח (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לנסוח / לִנְסֹחַ action noun: — passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נָסַחְתִּי		נָסַחְנוּ
	second	נָסַחְתָּ	נָסַחְתְּ	נְסַחְתֶּם¹	נְסַחְתֶּן¹
	third	נָסַח	נָסְחָה	נָסְחוּ
present		נוֹסֵחַ	נוֹסַחַת	נוֹסְחִים	נוֹסְחוֹת
future	first	אֶסַּח		ניסח / נִסַּח
	second	תיסח / תִּסַּח	תיסחי / תִּסְּחִי	תיסחו / תִּסְּחוּ	תיסחנה / תִּסַּחְנָה²
	third	ייסח / יִסַּח	תיסח / תִּסַּח	ייסחו / יִסְּחוּ	תיסחנה / תִּסַּחְנָה²
imperative		סַח	סְחִי	סְחוּ	סַחְנָה²
notes		Pronounced נָסַחְתֶּם and נָסַחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

H5255 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
Koehler, Ludwig, Walter, Baumgartner (1994–2000) “נסח”, in The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, Leiden: Brill

נִסֵּחַ • (niseákh) (pi'el construction)