נרצח

Hebrew

Etymology

Root
ר־צ־ח (r-ts-kh)

The verb is the mediopassive of רצח (ratsákh), from the root ר־צ־ח (r-ts-kh). The noun follows from the participle.

Verb

נִרְצַח • (nirtsákh) (nif'al construction, active counterpart רָצַח)

1. To be murdered.
2. (נִרְצָח, nirtsákh) Masculine singular present participle and present tense of נרצח.

Conjugation

Conjugation of נִרְצַח (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להירצח / לְהֵרָצַח action noun: הירצחות / הֵרָצְחוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִרְצַחְתִּי		נִרְצַחְנוּ
	second	נִרְצַחְתָּ	נִרְצַחְתְּ	נִרְצַחְתֶּם	נִרְצַחְתֶּן
	third	נִרְצַח	נִרְצְחָה	נִרְצְחוּ
present		נִרְצָח	נִרְצַחַת	נִרְצָחִים	נִרְצָחוֹת
future	first	אירצח / אֵרָצַח		נירצח / נֵרָצַח
	second	תירצח / תֵּרָצַח	תירצחי / תֵּרָצְחִי	תירצחו / תֵּרָצְחוּ	תירצחנה / תֵּרָצַחְנָה1
	third	יירצח / יֵרָצַח	תירצח / תֵּרָצַח	יירצחו / יֵרָצְחוּ	תירצחנה / תֵּרָצַחְנָה1
imperative		הירצח / הֵרָצַח	הירצחי / הֵרָצְחִי	הירצחו / הֵרָצְחוּ	הירצחנה / הֵרָצַחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

נִרְצָח • (nirtsákh) m (plural indefinite נרצחים, feminine counterpart נרצחת)

1. A (male) murder victim.

   גופת הנרצח ― gufát hanirtsákh ― the victim's body