פחס

Hebrew

Root
פ־ח־ס (p-kh-s)

Verb

פָּחַס • (pakhás) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to flatten

Conjugation

Conjugation of פָּחַס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לפחוס / לִפְחֹס action noun: פְּחִיסָה passive participle: פָּחוּס
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פָּחַסְתִּי		פָּחַסְנוּ
	second	פָּחַסְתָּ	פָּחַסְתְּ	פְּחַסְתֶּם1	פְּחַסְתֶּן1
	third	פָּחַס	פָּחֲסָה	פָּחֲסוּ
present		פּוֹחֵס	פּוֹחֶסֶת	פּוֹחֲסִים	פּוֹחֲסוֹת
future	first	אֶפְחַס		נִפְחַס
	second	תִּפְחַס	תִּפְחֲסִי	תִּפְחֲסוּ	תִּפְחַסְנָה2
	third	יִפְחַס	תִּפְחַס	יִפְחֲסוּ	תִּפְחַסְנָה2
imperative		פְּחַס	פַּחֲסִי	פַּחֲסוּ	פְּחַסְנָה2
notes		Pronounced פָּחַסְתֶּם and פָּחַסְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “פחס” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language