קבץ

Hebrew

Root
ק־ב־ץ (q-b-ts)

Etymology

Cognate to Arabic قَبَضَ (qabaḍa)

Verb

קָבַץ • (kaváts) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to gather, to collect,
2. to group

Conjugation

Conjugation of קָבַץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקבוץ / לִקְבֹּץ action noun: — passive participle: קָבוּץ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָבַצְתִּי		קָבַצְנוּ
	second	קָבַצְתָּ	קָבַצְתְּ	קְבַצְתֶּם1	קְבַצְתֶּן1
	third	קָבַץ	קָבְצָה	קָבְצוּ
present		קוֹבֵץ	קוֹבֶצֶת	קוֹבְצִים	קוֹבְצוֹת
future	first	אקבוץ / אֶקְבֹּץ		נקבוץ / נִקְבֹּץ
	second	תקבוץ / תִּקְבֹּץ	תִּקְבְּצִי	תִּקְבְּצוּ	תקבוצנה / תִּקְבֹּצְנָה2
	third	יקבוץ / יִקְבֹּץ	תקבוץ / תִּקְבֹּץ	יִקְבְּצוּ	תקבוצנה / תִּקְבֹּצְנָה2
imperative		קבוץ / קְבֹץ	קִבְצִי	קִבְצוּ	קבוצנה / קְבֹצְנָה2
notes		Pronounced קָבַצְתֶּם and קָבַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Verb

קִבֵּץ • (kibéts) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. defective spelling of קיבץ

Derived terms

• קיבוץ / קִבּוּץ (kibútz)

Noun

קֹבֶץ • (kóvets) m

1. defective spelling of קובץ

References

• H6908 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “קבץ” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language