שנה

Hebrew

Etymology 1

Root
שׁ־נ־ה (sh-n-h)
11 terms

Inherited from Proto-Semitic *šanat-.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ʃaˈna/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): [ʃɔːˈnɔː]

Noun

שָׁנָה • (shaná) f (dual indefinite שנתיים / שְׁנָתַיִם, plural indefinite שָׁנִים, singular construct שְׁנַת־, plural construct שְׁנוֹת־ or שְׁנֵי־) [pattern: קְטָלָה]

1. year (the time it takes for the Earth to complete one revolution around the Sun)

   אורכה של שנה הוא שנים עשר חודשים.

   orkáh shel shaná hu shném 'asár khodashím.

   The length of a year is twelve months.

   • Tanach, Genesis 14:4, with translation of the Jewish Publication Society:

     שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת־כְּדׇרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָֽדוּ׃

     Twelve years they served Chedorlaomer, and in the thirteenth year they rebelled.

2. (astronomy) year (the time it takes for any planetary body to make one revolution around another body)

Declension

Declension of שָׁנָה

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	שָׁנָה	first	שְׁנָתִי		שְׁנָתֵנוּ
	definite	הַשָּׁנָה	second	שְׁנָתְךָ	שְׁנָתֵךְ	שְׁנַתְכֶם	שְׁנַתְכֶן
	construct	שְׁנַת־	third	שְׁנָתוֹ	שְׁנָתָהּ	שְׁנָתָם	שְׁנָתָן
dual	indefinite	שְׁנָתַיִם	first	שנתיי / שְׁנָתַי		שְׁנָתֵינוּ
	definite	הַשְּׁנָתַיִם	second	שְׁנָתֶיךָ	שנתייך / שְׁנָתַיִךְ	שְׁנָתֵיכֶם	שְׁנָתֵיכֶן
	construct	שְׁנָתֵי־	third	שְׁנָתָיו	שְׁנָתֶיהָ	שְׁנָתֵיהֶם	שְׁנָתֵיהֶן
plural	indefinite	שָׁנִים	first	שנותיי / שְׁנוֹתַי		שְׁנוֹתֵינוּ
	definite	הַשָּׁנִים	second	שְׁנוֹתֶיךָ	שנותייך / שְׁנוֹתַיִךְ	שְׁנוֹתֵיכֶם	שְׁנוֹתֵיכֶן
	construct	שְׁנוֹת־	third	שְׁנוֹתָיו	שְׁנוֹתֶיהָ	שְׁנוֹתָם	שְׁנוֹתָן

Derived terms

• לוּחַ שָׁנָה (lúakh shaná)
• רֹאשׁ הַשָּׁנָה (rósh hashaná)
• שָׁנָה טוֹבָה (shaná tová)
• שְׁנַת אוֹר (shnát ór)
• שְׁנַת חַמָּה (shnát khamá)
• שְׁנַת כְּסָפִים (shnát k'safím)
• שנת לימודים / שְׁנַת לִמּוּדִים (shnát limudím)
• שְׁנַת שַׁבָּתוֹן (shnát shabatón)
• שְׁנַת שְׁמִיטָה / שְׁנַת שְׁמִטָּה (shnát shmitá)
• שְׁנַת תָּרָפָּפּוּ (shnát tarapapú)
• שְׁנָתִי (shnatí)

See also

• אֶשְׁתָּקַד (eshtakád, “last year”)

Etymology 2

Root
שׁ־נ־ה (sh-n-h)
11 terms

Cognate with Arabic ثَنَى (ṯanā) and Assyrian Neo-Aramaic ܬܵܢܹܐ (tānē).

Verb

שָׁנָה • (shaná) (pa'al construction)

1. to repeat (to do something an additional time)

Conjugation

Conjugation of שָׁנָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִשְׁנוֹת
		action noun		—
		passive participle		שָׁנוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	שָׁנִיתִי		שָׁנִינוּ
	second	שָׁנִיתָ	שָׁנִית	שְׁנִיתֶם1	שְׁנִיתֶן1
	third	שָׁנָה	שָׁנְתָה	שָׁנוּ
present		שׁוֹנֶה	שׁוֹנָה	שׁוֹנִים	שׁוֹנוֹת
future	first	אֶשְׁנֶה		נִשְׁנֶה
	second	תִּשְׁנֶה	תִּשְׁנִי	תִּשְׁנוּ	תִּשְׁנֶינָה2
	third	יִשְׁנֶה	תִּשְׁנֶה	יִשְׁנוּ	תִּשְׁנֶינָה2
imperative		שְׁנֵה	שְׁנִי	שְׁנוּ	שְׁנֶינָה2

¹ Pronounced שָׁנִיתֶם and שָׁנִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• מִשְׁנָה (mishná)

Etymology 3

Root
שׁ־נ־ה (sh-n-h)
11 terms

Verb

שִׁנָּה • (shiná) (pi'el construction)

1. defective spelling of שינה

Etymology 4

Root
שׁ־נ־ה (sh-n-h)
11 terms

Verb

שֻׁנָּה • (shuna) (pu'al construction)

1. defective spelling of שונה

Etymology 5

Noun

שֵׁנָה • (sheiná) f (plural indefinite שֵׁנוֹת, singular construct שְׁנַת־, plural construct שְׁנוֹת־)

1. defective spelling of שינה

References

• H8141 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible