הסב

Hebrew edit

Root
ס־ב־ב (s-b-b)

הֵסֵב • (hesév) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּסַב)

to cause a change in course or direction
to change, alter
to convert (clarification of this definition is needed)
התוכנית הסבה אותו למורה. ― The program converted him to a teacher.
to cause, bring about, result in
(banking) to endorse
to recline (sit comfortably)

Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָסֵב action noun: הֲסָבָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵסַבְתִּי		הֵסַבְנוּ
	second	הֵסַבְתָּ	הֵסַבְתְּ	הֲסַבְתֶּם¹	הֲסַבְתֶּן¹
	third	הֵסֵב	הֵסֵבָּה	הֵסֵבּוּ
present		מֵסֵב	מסיבה / מְסִבָּה	מסיבים / מְסִבִּים	מסיבות / מְסִבּוֹת
future	first	אָסֵב		נָסֵב
	second	תָּסֵב	תָּסֵבִּי	תָּסֵבּוּ	תָּסֵבְנָה²
	third	יָסֵב	תָּסֵב	יָסֵבּוּ	תָּסֵבְנָה²
imperative		הָסֵב	הָסֵבִּי	הָסֵבּוּ	הָסֵבְנָה²
notes		Pronounced הֵסַבְתֶּם and הֵסַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהָסֵב action noun: הֲסָבָה
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הסיבותי / הֲסִבּוֹתִי		הסיבונו / הֲסִבּוֹנוּ
	second	הסיבות / הֲסִבּוֹתָ	הסיבות / הֲסִבּוֹת	הסיבותם / הֲסִבּוֹתֶם	הסיבותן / הֲסִבּוֹתֶן
	third	הֵסֵב	הֵסֵבָּה	הֵסֵבּוּ
present		מֵסֵב	מסיבה / מְסִבָּה	מסיבים / מְסִבִּים	מסיבות / מְסִבּוֹת
future	first	אָסֵב		נָסֵב
	second	תָּסֵב	תָּסֵבִּי	תָּסֵבּוּ	תסיבינה / תְּסִבֶּינָה¹
	third	יָסֵב	תָּסֵב	יָסֵבּוּ	תסיבינה / תְּסִבֶּינָה¹
imperative		הָסֵב	הָסֵבִּי	הָסֵבּוּ	הסיבינה / הֲסִבֶּינָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.