מכה

Hebrew

Etymology 1

From the root נ־כ־ה

Verb

מַכֶּה (maké)

1. masculine singular present of הִכָּה
   • Exodus 2:11, with translation of the King James Version:

     אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי

     ish mitsrí maké ish ivrí

     an Egyptian smiting an Hebrew

Derived terms

• מכה בפטיש

Verb

מַכָּה (maká)

1. feminine singular present of הִכָּה

Verb

מַכֶּה (maké)

1. masculine singular present of הִכָּה
   • Mishna, כתובות, chapter 7:

     ואלו שכופין אותו להוציא מכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחשת והברסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו

Noun

מַכָּה (maká) f (plural indefinite form מַכּוֹת, singular construct form מַכַּת, plural construct form מַכּוֹת)

1. attack, assault, hit

Etymology 2

Arabic مَكَّة‎ (mákka)

Proper noun

מֶכָּה (meka) f

1. Mecca (city)

Anagrams

• כמה