מכה

HebrewEdit

Etymology 1Edit

From the root נ־כ־ה

VerbEdit

מַכֶּה (maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה
    • Exodus 2:11, with translation of the King James Version:
      אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי
      ish mitsrí maké ish ivrí
      an Egyptian smiting an Hebrew
Derived termsEdit
  • מכה בפטיש

VerbEdit

מַכָּה (maká)

  1. feminine singular present of הִכָּה

VerbEdit

מַכֶּה (maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה
    • Mishna, כתובות, chapter 7:
      ואלו שכופין אותו להוציא מכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחשת והברסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו

NounEdit

מַכָּה (makáf (plural indefinite form מַכּוֹת, singular construct form מַכַּת, plural construct form מַכּוֹת)

  1. attack, assault, hit

Etymology 2Edit

Arabic مَكَّة‎ (mákka)

Proper nounEdit

מֶכָּה (mekaf

  1. Mecca (city)

AnagramsEdit

Last modified on 19 October 2013, at 02:23