נטה

Hebrew edit

Root
נ־ט־ה (n-ṭ-h)

נָטָה • (natá) third-singular masculine past (pa'al construction, passive participle נָטוּי, passive counterpart ניטה / נִטָּה)

To tend: to have a tendency.
הוא נוטה לבחור במפלגות ימניות.
hu noté livkhór bemiflagót yemaniyót.
He tends to chose rightwing parties.

הוא נוטה להסכים עם מעבידיו.
hu noté lehaskím im ma'avidáv.
He tends to agree with his employers.
To tilt: to slope or incline (something); to slant.
העץ נטה לכיוון החצר שלנו.
ha'éts natá lekivón hakhatsér shelánu.
The tree tilted to the side of our yard.

Conjugation of נָטָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִנְטוֹת action noun: נְטִיָּה passive participle: נָטוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטִיתִי		נָטִינוּ
	second	נָטִיתָ	נָטִית	נְטִיתֶם¹	נְטִיתֶן¹
	third	נָטָה	נָטְתָה	נָטוּ
present		נוֹטֶה	נוֹטָה	נוֹטִים	נוֹטוֹת
future	first	אֶטֶּה		ניטה / נִטֶּה
	second	תיטה / תִּטֶּה	תיטי / תִּטִּי	תיטו / תִּטּוּ	תיטינה / תִּטֶּינָה²
	third	ייטה / יִטֶּה	תיטה / תִּטֶּה	ייטו / יִטּוּ	תיטינה / תִּטֶּינָה²
imperative		נְטֵה	נְטִי	נְטוּ	נְטֶינָה²
notes		Pronounced נָטִיתֶם and נָטִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.