תלמיד חכם
Hebrew edit
| Roots |
|---|
| ל־מ־ד (l-m-d) |
| ח־כ־ם (ḥ-k-m) |
Noun edit
תַּלְמִיד חָכָם • (talmíd khakhám) m (plural indefinite תַּלְמִידֵי חֲכָמִים)
- scholar, learned man (literally, “disciple of a sage”)
- a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Menachot 18a:
- זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אָמַר אַשְׁרֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִין עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר
- The eyes of Rabbi Eleazar ben Shammua trickled with tears and he said, “Happy are you, learned men, to whom the words of the Torah are most beloved!”